שרון רותם / בקשה |
חמוצה,
כגבינה שעברה שעתה.
מתוקה,
כילדה שקלעה צמתה.
רכה,
כאשה שחשפה ערוותה.
חריפה,
כתבשיל שנמהל זה עתה.
ככה אהיה בשבילי,
ככה אהיה בשבילך.
אם רק תניח לשלשלאות ליפול,
אם רק תתיר לליבך קצת לזלול.
תן לי לחרוך את עורך על האש,
לבצוע גופך, לערבב עם היש.
הרשה לי לגעת, הרשה לי לראות,
הרשה לי לבטוח, הרשה לי לטעות.
רואה את המסך שתלוי לפניך,
רוצה לקרוע אותו מעליך.
רוצה להרגיש רק את עורך,
רוצה לזרום בזרם דמך.
אך יודעת אני כי כל רצוני,
לא יביאך למקום שאני.
את דרכך תעשה לבדך,
בפנס הגדול שתישא על כתפך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|