|
לא חיים סתם בארץ הזאת
אנשים פושטים ולובשים תפקידים
מיום הולדתם ועד יום מותם
ורק הערומים נחשבים לשוטים.
הכרתי אדם שהיה משל ולא
היה שמח בחלקו
הכרתי מושל שהיה אדם וחלקו
היה שמח
ואני משול לספר
שכריכתו עבה ודפיו מועטין
והקורא מחכים רק ממה
שהיה ידוע לו ממילא. |
|
|
עכשיו אני מרגיש
כאילו, לא לובש
כבר כלום, עכשיו
היא באה מלטפת
שיערותי, היא
מוצצת בחדווה
רבה... ואז
אומרת "נו
תגמור, עליי"
קבלן בניין
אופטימי מקשיב
לשלמה ארצי תוך
כדי זיון פראי,
ומצליח גם לכתוב
על זה סלוגן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.