ופתאום שלכת, מתבונן מהחלון
מציץ אל הרחוב ההוא
שולח את ידי
אל יום חורף קר
טיפות של גשם על פניי
תוהה היכן אמצא לי את שבילי
קרן אור למעלה, מביטה לתוך עיניי
צורבת את ליבי, את שפתיי
אני כאון מחכה,
לטיפה אשר תשלח
טיפה של אהבה
תביא אל תוך חיי
מחפש סימן אשר יאיר לי את שבילי
יתן בי כח לעמוד מול תהומות נפשי
אל אשר יקח אותי קרוב לשם
כל כך קרוב,
קרוב תמיד, תמיד
עכשיו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.