היא יושבת מולי, בוכה, ואין לי מה לומר.
היא פשוט מדהימה כשהיא בוכה.
העווית בזווית השפה שלה, העיניים המכווצות,
איך שהיא מנסה לדבר וכל פעם יוצאת לה הברה אחת.
אבל הדמעות שלה, זה מה שאני באמת אוהב, עגולות,
יפות ונראות כאילו מכילות את העולם כולו.
הדמעות זולגות אל אפה ומשם אל שפתיה ואני מנשק אותה.
מנסה להציל את הדמעות, לשמור אותן עד הבכי הבא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.