ישבנו בקרון הקטן, כפר שלם של יהודים נדחס בקרון קטן
והראש שלי נחבט בדופנותיו.
ניסיתי למצוא את מיכאל, התינוק שלי אבל ללא
הצלחה , הוא ודאי היה רחוק.
ניסיתי לשמוע את קולו , את הבכי שלו , אבל כל
ששמעתי היה רק צעדים וצעקות, צעדים וצעקות.
האישה לידי התחילה להחוויר, ידעתי שהיא מתה ,
היא ביקשה משהו בספרדית , לא הבנתי.
הגענו למקום חשוך וקר , ושער גדול וחורק נפתח.
איש עם מדים מגוהצים הוציא אותי מן הקרון
תפס אותי בחוזקה ,דחף אותי לחדר קטן עם
עוד כמה אנשים וצעק ברוסית: "לכי להתקלח!"
נכנסנו למקלחת,אני ועוד כמה נערות שאת חלקן
זיהיתי מהקרון , לא הצלחתי למצוא את מיכאל
אפילו הפסקתי לחפש.
הברזים נפתחו , הו סוף סוף מקלחת , אולם
מהברזים נדף גז מסריח שסחרר אותי
כבר לא הרגשתי יותר כלום , השרירים שלי נחלשו ,
ניסיתי להרגיש , לשמוע מה אומרים , מה קורה
אבל כל ששמעתי היה רק צעדים וצעקות , צעדים וצעקות. |