תחצינ.
את יודעת למה.
הפסדת.
בכית כמה
איבדת
איך ניתקת אותו ממך
שלב אחר שלב
כמה צרחת לתוך
כמה שהפסדת
אותו.
כמה בכית עליו.

כמה
כמה גדלת

התפכחות פירושה
ילדה גדולה
קצת רזה מדיי
נפלת בגדול
שמלה אדומה,
סקסית, מטורפת
ספוגת אלכוהול
ומבטים
של נערים רוקדים
וחברות טובות
שומעות את התחינות שלך
אל אדם שאהבת
והפך אחר. את
זרקת, ובוכה
"הוא לא אוהב
אותי יותר"

כמה
באמת אהבת

לא שיחקת, נכון?
היית
אמיתית

תחציני.
הוא לא פה.
החברים שלו
יספרו מחר
שאת שבורה
ואת דפוקה
ומוציאה אפילו את הברמן
מכליו
שאת שותה מדיי
ומפלרטטת מדיי ושקרנית,
לא תעשי עימם דבר,
רזה מדיי
בלעדיו

כמה שתית

כמה לבד
רצית

החברות הטובות שלך
לועגות לך שותה
צופות
בך רועדת
ולא במילה הזאת הכתובה
על קיר המועדון;
"תחצינ"
ממה את מפחדת

כמה את מסובבת

פעמיים כתבת את השיר הזה ופעמיים
הוא נמחק.
מילים לא באמת כוויות.
אפילו המחשב לועג לך;  יש דברים, קטנה,
שלא נועדו להיות

כמה את מסובבת
הפוך.
מילים כתובות, אנשים טובים,
חיוך.
הנערים בתומם
יזכרו אחת שהתנשקת עימה
חברה שאינה תמימה
ולא
אותך
נופלת.
הבחור שבכית בשבילו
יתקשר בוקר אחרי
יחבק
אותך
סובלת.
היית הפוכה, הבנת?
מצחיקה.
לשווא את עצמך היטחת.
הוא שלך ילדה, זאת המילה.
"ניצחת."