|
לו אצעק את שמך
ואוסיף מילות חמד
אשלח בנוסף מבטי תאווה
חיוכי אשגר לעברך ללא הרף
וכל תנועותיי - נשיות בכלאה,
האז בי תביט
תחייך נא אלי
תתקרב ותשאף ניחוחי אל אפך?
האז, תקבלני להיות רק לך?
לו מפי יצאו אמירות של פיתוי
מקושטות בעדינות מתקתקה
מבטיי אותך אלי יקראו
גופי יצעקך בשתיקה מרומזת
וחיוכי יהיה הוא שלך,
האז בי תביט
תחייך נא אלי
תתקרב ותשאף ניחוחי אל אפך?
האז, תקבלני להיות רק לך?
אם אקראך אלי, התבוא? |
|
|
אז איך שאני
יושב שם, בחדר
שלי, פתאום אני
שומע קול. אני
מסתכל מהחלון,
לא רואה כלום.
פתאום עוד פעם
הקול הזה. אני
פותח את הדלת
וצועק "מישהו
בבית?" אף אחד
לא עונה. אני
חוזר לחדר. שוב
הקול הזה. אני
מנסה לשמוע
מאיפה הקולות
מגיעים. בסוף
אני מגלה שהם
מהבטן שלי.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.