ביום אביב, ביום בהיר,
אני דופק ת'ראש בקיר,
מתי כל זה כבר ייגמר,
מתי אוכל להשתחרר.
כבד משאי כמשא נמלה,
אולי גם בי יפגעו, בשבילי זה לא נורא.
זה עוד בורג במכונה,
וזאת עוד פיסה של מחשבה,
וזה לא יעבור,
וזה בצבע שחור.
אני לוויתי מעצמי כוח, כמו "גבר",
And now it's payback time motherfucker
חובה עליי לצעוק, לרתוח,
לא לשמור את זה במוח.
אם אשתחרר, זה יהיה הזמן לצרוח,
ולא איכפת לי אם זה לא נוח
לאנשים מסוימים
שלא מבינים.
תדע כל אם עבריה שהפקירה את בנה.