חזית בובות הייתה לי ,
בתמלחת  סמוקה מדם ,  
מכנסת  חטיבות  לוחם , בעל כורחם .
בקורת רוחם יהלמו בכלי המשחת   ,
וכאיילות שלוחות יכתתו רגליהם  עד לנטילות חושיהם.
ובבוא הערב ,תלים תלים  ערוכים לשינוע ,
אלו שקים  ותכולתם ללא מען ידוע.
זהו בשר מגויד ושסוע  מפונה מאזור האסון.


חזית בובות הייתה לי של קרניים בוהקות  ועמומות ,
בנביבות לבם  יתריעו  כנגד אלפי כיתות יורות .
תבצבץ האירוניה  מכאן ומכאן ,
ובמעטפת מנילה  מעוטרת נוצה הוטמנה  האמירה השגורה:
" אל תתייפחו על מותו שכן תזכו לאתנן כספי כל חודש בחודשו"