- אני קופץ.
- זה איום?
- הייתי מעדיף להסתכל על זה בתור פרידה.
- פרידה ממה?
- פרידה ממך.
- אוקי.  אז נפרדת.  מה הלאה ?
- אני אקפוץ.
- אז למה אתה לא קופץ כבר? הרי נפרדת ממני.
- יש לי עוד דברים להיפרד מהם.
- כמו מה למשל?
- המשפחה שלי.
- הם יתגעגעו אליך.
- אני יודע, אבל אין לי ברירה.  אני חייב לקפוץ.  זה צורך
פנימי.  הם יבינו.
- ואם הם לא יבינו?
- הם יבינו.  כמו שאת מבינה.
- אה, אז בסדר.  וזהו? רק מהם אתה עוד צריך להיפרד?
- לא.  יש עוד.
- מי עוד?
- החברים שלי.
- הם יבינו?
- הם ישתדלו.
- וזה מספיק לך?
- מספיק בהחלט.
- אז זהו? אחרי זה תוכל לקפוץ?
- לא.
- עוד מישהו שצריך להיפרד ממנו...?
- עוד משהו ליתר דיוק.
- חפץ מסוים?
- לא בדיוק חפץ.
- אז מה בדיוק?
- מהחיים.
- מהחיים?
- כן.  אני צריך להיפרד מהחיים.
- איך בדיוק נפרדים מהחיים?
- אני עוד לא יודע.  אני צריך לגלות.
- ועד אז לא תוכל לקפוץ?
- לא.  אי אפשר לקפוץ בלי להיפרד מהחיים.
- אבל מה יקרה אם בחיים לא תגלה איך נפרדים מהחיים?
- אז אני לא אקפוץ.
- אבל איך אתה מוותר בקלות כזו על מה שאתה הכי רוצה בעולם?
- אני לא מוותר.  אני פשוט דוחה את זה למועד אחר.
- למה בעצם אי אפשר לקפוץ בלי להיפרד מהחיים?  מה יקרה אז?
- אז אתה תישאר חי.
- אני לא מבינה.
- אם את לא נפרדת מהחיים לפני שאת מתה, גם במותך את תהיי חיה.
- ואתה לא רוצה להיות חי יותר?
- לא.  הספיק לי לחיות.  למדתי, ראיתי, שמעתי והרגשתי כל מה
שהייתי צריך.
- אז כל מה שנשאר לעשות עכשיו זה לגלות איך נפרדים מהחיים?
- בדיוק.
- אז שיהיה לך בהצלחה.
- תודה.