אחד הדברים שמאוד מפריעים לי זה שלפעמים יש לי הרבה רעיונות
ואני יכולה לכתוב כמה יצירות ברצף ויש פעמים, כמו עכשיו, שאני
לא יכולה לכתוב כלום.
הרצף של כתיבת היצירות הוא לא :סימתי אחת מתחילים חדשה, אלא כל
יום רעיון ואפשרות חדשה ליצירה, ככה שיש לי משהו שמעסיק אותי.
בתקופות שאין כלום אני מאוד רוצה לכתוב, אבל לא מוצאת
רעיונות.
אני יושבת וחושבת על משפטי פתיחה אבל כל משפט נשמע לי טיפשי.
כנראה שאני מאבדת את המוזה שלי.
כל מה שיש לי לעשות זה לקוות שהיא לא תאבד לגמרי, אבל נניח שזה
כן יקרה, מה אני אמורה לעשות אז? איפה אחפש אותה? אני יכולה
לסוע לכל מני מקומות, לכל מקום בארץ, בעולם, אבל שום דבר לא
מבטיח לי שאני אמצא אותה ועד כמה שהייתי רוצה אני לא יכולה
להקדיש את כל כולי לחיפוש הזה.
יש לי עוד מחויבויות. יש לי חברים, משפחה, לימודים. המוזה שלי
היא דבר שולי. אבל אני כבר מתחילה להתגעגע.