קו צהוב רציף בשולי אספלט,
על הדרך העולה,
מעבר לחלון רק שקעה שמש,
צובעת מאגר נטופה
כחול עמוק,
בדרך הביתה,
לסגור יום,
לפתוח ערב,
אני עוזבת,
את לבד.

שקיעה גלילית,
מפרידה שני חלקי חיים,
מפרידה אותך ממני,
מחזירה צבע אדום
לחיים.

רוח סתיו
לא שכחה,
מעבירה רשמים,
משאירה אותך הרחק ממני,
נותנת לי סימן,
גשם ראשון
יגיע,
יפריד,
יסמן עונה חדשה.

ואני שידעתי אותך,
אוהבת,
עוזבת,
משנה.

נסיכה גלילית,
יופייך
לא יטעה אותי,
אני נפרדת
על הכביש
הצופה אל הר כנען,
החוסם צפון.

משאירה אותך,
אותי,
זרוקה אחור,
מייללת,
בצד דרך,
על טעויות,
מעבירה בראש,
רשמים,
שלא ממשיכים
איתי,
נשארים איתך.

החלטתי,
אני משתנה.