אולי בא בירושה מאבי,
כי חכמיי חצבו את הבאר
ואני חצבתי מליבם.
ניצוץ אחד בצור ליבו מסתתר,
ניצוץ קטנטן אך מחמם הוא גם אותי,
לא שאלתיו מאיש, לא גנבתי -
כי של כולם הוא.
ובין סדן ופטיש צרותינו
לא השירה תפוצץ לבבינו
זאת הגאוה המנצנצת בעיננו
ומעיננו - למעשינו.
וממעשינו יתרוקן ליבו
ומאור גאותינו יכבה הניצוץ
ואנוכי במילותיי ובחרוזיי
אחייה את הבערה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|