את אוהבת עם הראש
ואני עם הלב
עושה חישוב על כל SMS
ואני לא חושב
עסוקה ב1001 דברים, ואני נקרע בין שניים
יש לי שניים, אותך ואת החטב"מ
כל שבוע(כמעט) נקרע בניהם
לך יש את החטב"מ ושאר ירקות
ואני נכנס בניהם
יש הטוענים שאת מרוקנת לי את הארנק
ואני אומר
How gives a fuck?
אני אותך אוהב
כל השאר
בשבילי כבר נשבר

כל הזמן מתפורר
ורק אוהב אותך יותר
ואת מוותרת על חלק מהקשר
כל דרישה ממך לוותר
מלווה בהחרפת הכאב
כל דמעה שלך גורמת לי לעבור שאול
ואני רוצה לשאול:
האם האהבה שווה את השאול?

כל חיבוק נותן לי חיים
כל נישוק משאיר לי שמחה
אני מאושר כשאנחנו יחד
אך סובל במרחק
יש לך סביבך הרבה אוהבים
ואני עומד בפרץ הקנאה
לי אחת שאיכפת לה ממני
ואת מקנאה בה עד כאב

את אוהבת עם הראש ואני עם הלב
זה הדבר העיקרי שאני עליו חושב
את סובלת, ואני בוכה
אזלו כוחותי ולי עכשיו קשה
ימים היני מתעלם מסביבתי
לחשוב עלייך
על מה בליבך
על עולמך
סביבתך
ידידיך

אני חושש ששוב יקרה שקרה עם אלון
ובמוחו של אחר תחליטי ללון
אל תשברי את ליבי, בלעדייך אין לי טעם
כל זמן שאינך אומרת אוהבת/לא אוהבת
חושש אני שזו סופה של השלהבת
של אהבתי היחידה בחיי
של חיי

את אוהבת עם הראש ואני עם הלב
את מפחדת שאעלה על אוטובוס, ולי אין ברירה
רק לא לראותך לשבועות רבים
אני נקרע בין להקשיב לליבי או לפחדייך
אך ליבי חזק ואין לי ברירה

לא תשמעי זאת מחוץ לבמה
אך קשה לחיות עם אהבה מחושבת