לפעמים אל תהומות היאוש 29.1.99
חודרת קרן אור קטנה
והיא כל מה שדרוש
כדי להביא מזור לנפש מעונה.
כשהייתי בגיהנום הפרטי שלי,
חזרת לחיי עם מבט לעתיד.
חזרת אליי בבריאות וחולי,
חזרת אליי לתמיד.
פתאום אהבת בשנית,
לא הפסקת ללטף אותי
ורציתי לומר לך- עמית
אני איתך עד יום מותי.
אני כל כך מאושרת,
מרגישה אהובה, מיוחדת ומושלמת
כמו גיבורה באיזה סרט,
איתך במיטה שוכבת מתנשמת...
וכשאתה כבר יישן לצידי
מדמיינת חתונה ולידה,
מחבקת אותך, ידך בידי
ובשקט לוחשת- תודה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|