המסדר יכתיף את נשקו...הכתף....שק!
לקראת סוף אוקטובר, יום חמישי אחרי הצהריים, יותר ממאה טירונים
וטירוניות טריים של פלוגת קרקל עומדים ב ח' ענקית מסביב למגרש
ספורט ומתרגלים תרגילי סדר חמושים עם הרב סמל הגדודי (להלן
הרס"ג ). לא מצאתי את הכומתה שלי הבוקר, אז אני מרגיש מאוד
מטופש לבד עם כובע טמבל, האצבעות חנוטות בנעליים, העקבים
שורפים מעמידה ממושכת במקום, הברכיים משדרות אותות מצוקה לאחר
שעה של עמידה זקופה.
המסדר ידגל את נשקו...דגל....שק!
הרב סמל הפלוגתי ( רס"פ ) שלנו הוא בחור צנום, שחום ודי עצבני,
ואחראי על המשמעת שלנו. אם המ"כים/יות והסמלים אמורים להיות
נחמדים אליך עד שאתה מפשל, הגדרת התפקיד שלו היא להיות לא נחמד
אליך עד שאתה מוכיח שאתה טוב, והוא עומד בה היטב. הרס"ג עומד
באמצע הטריבונה שמעל המגרש, נעליו אדומות ומבריקות יותר משהיו
כאשר הן יצאו מהמפעל, וקולו הרועם ממטיר פקודות לטירונים.
הרס"פ ניגש אליו, לוחש לו משהו ומסתובב. הוא חוזר לאורך המדרגה
העליונה של הטריבונה, ידו נשלחת לגדר החיה ותולשת עלה קטן משיח
יבש.
המסדר יציג את נשקו...הצג....שק!
שעתיים וחצי של תרגול הסתיימו. הרס"ג מבקש שמישהו יסביר מה
למדנו היום. לא מספיק ידיים עולות מספיק גבוה, ואנחנו מתרגלים
עוד כמה דקות. הוא חוזר על הבקשה.
עולה לטריבונה אחת מהבנות שהמוח שלהם אטום מספיק כדי לעמוד
בהתקפה כימית מצד עירק. כל מה שהרס"ג רוצה זה שמישהו יפרט את
רשימת התנועות שלמדנו וללכת חזרה למשרד. אותה מרי קירי מתחילה
להדגים בצורה מהוססת את אחת מהתנועות שלמדנו. הרס"ג שולח אותה
בחזרה למקום ומבקש מתנדב אחר. טירונית אחרת עולה לבמה ומחקה
בלי הצלחה מרובה את השטויות של קודמתה. אני עומד שני מימין
בצלע השמאלית של הח', ממש בקצה, ונושך שפתיים כדי לא להחניק
חיוך. הרס"ג פונה לכיווני כדי שגבו יהיה מונה אל רוב הפלוגה
ופניו מוסתרות, וצעד כמה צעדים כשעל פניו הבעה שדומה מאוד
לשלי.
לשחרור הרס"ג המסדר יעבור לדום...עמוד....דום!
כולי מותש וצמא, הרגליים דואבות, השכל מנוון, אבל עלה סתמי קטן
וחיוך שהוחנק, מנצנצים מולי כנקודות אור של הוכחה שגם שני
האנשים הללו הם בני אנוש, למרות שהם הרס"ג והרס"פ של פלוגה ו'
בבסיס אדם ע"ש האלוף המת יקותיאל אדם, פלוגת טירוני קרקל,
מחזור אוקטובר 02.