רוצה להיכנס לחדרה בזמן שהיא חושבת,
להישכב לידה על המיטה בשקט
ולהביט בה ככה.. מרוכזת לתוך עצמה.
אלו הרגעים היחידים שאפשר למצוא אותה ככה,
כשהיא חושבת. לבד עם עצמה.
אני יודעת שאני אחזיק מעמד ככה כמה דקות,
אני אסתכל לה בעיניים עמוק עמוק
ויש שם כל כך הרבה עומק...
שאפשר לטבוע.
בסופו של דבר אחרי שאני אתאפק לא להפריע
אני אתקרב אליה עוד קצת
ועוד קצת
ועוד קצת
עד שאני ארגיש את חום הגוף שלה
ואת הנשימה שלה מתאחדת עם שלי.
והיא עדיין לא תצא מתוך המחשבות שלה
עד שאני אתחיל לצייר את תווי פניה באצבעי
והיא תסתכל עלי
ותחייך.
היא לא תכעס שהפרעתי לה לחשוב
היא רק תיתן לי נשיקה קטנה במצח
ותקום ותכין לעצמה שוקו חם
ואחר כך היא תחזור אלי
רק היא, בלי המחשבות.