|
קוראים לה הילה
היא סיפרה לי יום אחד
שליה
נעלמה.
ליה זו
הילדה היפה והתמימה
שמרגישה הכי באמת
ואוהבת בלי גבול.
ליה זו
הנשמה העדינה והביישנית
הפרפר שהפך לגולם
הפרח שפחד לנבול.
ליה עפה כמו ציפור
בין העננים גבוה, למרומים
היא קטפה כוכבים
והפיצה את אורם בכל.
קוראים לה הילה
והיא סיפרה לי לפני יומיים
שליה
כבר חזרה.
|
|
כתבתי יצירה
כסלוגן, וזה
יבלבל אתכם
כהוגן. שכן לא
ברורה הכוונה,
של אותה הפואמה.
והסוף אינו
חשוב, עוד יכלאו
אותי בכלוב. אז
אומר שלום חבר,
בסוף אני עוד
אתבגר. ולא אעשה
את זה יותר.
צרצר מטושטש
קמעה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.