בממלכת האור שוכן לו מנזר
עומד על גבעה אדיר ומנוכר
מפני רשע שומר על האור הטהור
את חומות מגניו איש לא ישבור
אלפי שנים כבר מגן המנזר
על טוב ועל טוהר מכל חטא מוכר
במרתף העמוק שוכן השטן
כלוא לעולמים, לא יצא הוא מכאן
ירח מלא זרח מעל מגדל השעון
אב המנזר לא יכול לישון
מרגיש בנפשו, באישון לילה שחור
את נוכחות הרשע במצודת האור
ברק מסנוור, גשם שוטף
אחד האחים יורד למרטף
טליון מזהב של כוכב מחומש
מוסתר בבגדיו, מתחת לדש
ביום הוא קדוש ככל האחים
אך כשהירח עולה הוא חוטא חטאים
למרטף הוא נכנס עם מפתח עתיק
בפתיחתם דלתות הברזל חותכות אויר מחניק
את המנזר עפף ענן שחור
הרשע חופשי במצודת האור
חרב המנזר התפורר לעפר דק
כי כשהוא עמוק בפנים, השטן מכה יותר חזק |
