יוסף טל / קקטוס |
ומי יודע איפה את?
כן, היית צריכה להיות לידי,
כאן, לצידי, ממלאת את הרווח הגדול מדי
ביני לבין המנורה העומדת.
קניתי לי קקטוס.
הוא דומה לי, רק ירוק
יותר.
לא הרבה מים, לא הרבה
תשומת לב.
רק קרן אחת שלך, שתלטף אותי,
תמלא אותי בכל כך הרבה חום,
ואהבה.
הכל מסתובב כשאני עוצם עיניים,
זה קורה לפעמים, נכון?
אבל מעולם לא הופיעה דמות
כה ברורה במרכז.
אני חולם אותך, מרגיש אותך,
ואת כל כך לא.
אפשר לייבש אותי
כמה ימים.
זה לא מזיז לי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|