על גג של תקווה אהבתי מקווה, לא לחזור ולשאול שאלות
על גג העולם את לא נראית לי קרובה, לא ליפול ולמות מתרופות
אם תבואי לבקר שם אותי בקבורה, מצבה של עפר וחולות
אם תבואי להדליק לי נרות נשמה, הם יכבו מרוח סופות
אל תלכי לבדך אם רוחך עוד עימך, יש ענן של אפור
אם תלכי שוב אליו מה יאמר לך ליבך, הענן כבר שחור
וכל העולם מתאבל ובוכה, לא עלי מקווה
אם תשובי אלי אני כבר אשחה, בים של דמעות
בים של דמעות
אנשים רציחות, אהבות נכזבות
מה ניתן עוד לומר זה עתיד זה עבר
ההווה מתקרב ומתרחק לו הלב
זה עדיין כואב
הנה רוח קרירה מכסה את קיברי, זה לא מוות טבעי
הנה פרח נבל אם ימות הנבל, זה ממש לא חבל
שיקח העורב כבר את עיניך משם, והיא מגיעה
תישרפי כבר כלבה מאסת בי זונה? כך חלפה לה עונה
האהבה הוחלפה במידה נכונה, של טירוף וטריפה
התשוקה מתחילה כבר לחלוף מעצמה, כשאת כבר גופה
זה אני שרצח זה אני שלקח, את חייך אקח
זה אני שאשוט לעד ואמות, בים של דמעות |