תשמע, מנגנים
רצתי לקרוא לך, תשמע, מנגנים
נוכחתי: אתה אינך, איך
אשתף אותך בנגינת החליל הזה, כמו שלך כמעט
(ישבתי, האזנתי, כאן
המנצח קובע אינטרפרטציה)
התמקדתי - שומעת אותך
מורה לי במקום
להתמקד יותר בהאזנה לקונטרה-בס,
מורה לי
(אתה יודע, אני שומרת על האוסף)
וחשבתי, איך קורה
כאילו האחריות על המוצר הזה שהוא אני
עוד לא פגה
(משהו פגום במחלקת הייצור: אתה, אתם
- לא ייתכן כי אחווה
כי מותר)
כי איך קורה שתעתוע מונע הוויה
(מתבלבלת ומתעמתת - הרחובות מלאים בנו-כולנו)
ילדה קטנה מרגישה נעלבת, מוכיחה
אותי, אותי, במפורש
אותי על דרכי
יש לה תלתלים. יש לה זיכרונות. יש לה
ויודעת: אין כמו
הוויית המת
חי, חי
אין ספק: שינוי בהופעה ותו לא - כיום הייתה אומרת
שינוי במצבי צבירה
אתה שומע, כי אני שומעת, הילדה עדיין נעלבת
תראה:
החיים ניתנים לבדיקה,
על קו הייצור אמורים להתייחס
הילדה כועסת
(התעלמתי מהערותיה ולא אדע פיוס)
אני היושבת בגנים
אתה והחליל מבצעים תיקון לאנדנטה
אני יושבת בגן
אתה
שחורה אני, בנות ירושלים
אנה פנה דודך
היפה בנשים
שיר השירים אשר לנגינתו
עשני יפה, בנות ירושלים
(יד. ילדה. תלתלים לך כמוה.
יושבים בגינה. ואני מי) |
