דנה בן נתן / מיכל |
קנאתי, עצומה.
איך פגעת בי,
איך הטרדת נפשי,
איך הופעת בחלומות רעים,
איך היית לאבן קשה בלבי.
לא ארצה בסליחתך,
הרי לא תבקשי.
לא אחפה על התהום שנבקע
ביננו, בלבי.
איבדתי תא מתאי גופי,
את כבר לא חשובה.
מקומי, מקומך
נגזל.
לכי מעולמי-לעולמים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|