אין דבר יותר סמלי מתוכן השקית שהיתה על הריצפה:
גרביים מסריחות, ושוקולד מר.

היא אמרה שכך היא מרגישה
בטוחה יש משהו בנפשה
מגששת רק לפי תחושה

היא אמרה שכאן זה מדגדג
ונעים היכן שמגרד
בצוואר, ואנא אל תרד...

היא אמרה צריך יותר פירגון
למה יש לשמור על האירגון?
לא תמיד כדאי להיות הגון

היא אמרה טיפוס שמתלבט
מתחככת בראי אמת -
טוב לקחת, טוב פחות לתת

היא אמרה אני עוד צעירה
איפה חוויה שמסעירה
אחריות? עלי היא משאירה

היא אמרה אוהבת לטייל
גם בחו"ל, תרמיל גב ומקל
אין זמן בשבת להתערסל

היא אמרה זרוק הלאה ת'כביסה
הפתעות מזמן איני עושה
מוציאה וכלום לא מכניסה

היא אמרה יותר לא אוהבת
(לפני שהספקתי לשבת)
עם אחר אני מתערבבת

היא אמרה אני רוצה כמו טל -
לא חשבת כמה אני אומלל
מנסה הכל, ומתוסכל?

היא הלכה.
ולי אין מה לומר.
רק חלל שחור אשר נפער.
גרב מסריחה,
שוקולד מר.

נכתב בשתי איטרציות, הושלם ב-22/10/2002