[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








פייד אין לחנות קטנה ושקטה מלאה בסמלים, לוגואים, סטיקרים
וגופות של מנהיגי עבר.
מאחורי הדוכן עומד המוכר, בחור מכובד למדי, מעלעל בספרי
החשבונות. נשמע צלצול פעמוני רוח מכיוון הדלת, ונכנס אדם מחזיק
כרזות מגולגלות בידו.

לקוח: שלום, ברצוני להתלונן על הרעיון שרכשתי בחנות זו לפני
כחצי שעה.

מוכר, לא בהתרגשות: אה כן, קומוניזם, מה הבעיה איתו?

לקוח: הקומוניזם מת!

מוכר: לא הוא לא, הוא נח.

לקוח, מתעצבן מעט: נח? הוא מת לגמרי! התעללו בגופה שלו!

מוכר, עדיין באדישות: איזו גופה? הוא רק הלך לישון.

לקוח, מנופף ידיו בעצבנות: ולקח איתו שלושים מליון רוסים?!?

מוכר, מתחיל מעט להילחץ: תראה, אני מכרתי לך קומוניזם חי
ופעיל לחלוטין.

לקוח: בדיקה קצרה העלתה שהדבר היחיד שהשאיר את גופתו מעל פני
האדמה היה התמיכה חסרת המחשבות של קומץ צמחוניים פעילי
אנטי-גלובליזציה. הוא למעשה היה ממוסמר להם לגב.

מוכר: הוא לא ממוסמר לשום מקום! הוא... כמה לערבות של רוסיה!

לקוח: כמה? הדבר היחיד שהוא כמה לו זה להקבר!

מוכר, לחוץ ומגומגם: הוא... כמה...

לקוח, באיטיות: הוא מת!   חדל!   עבר!   הפסיק!   עצר!   נדם!
 ז"ל!   הוא דוחף את השושנים מלמטה!   הוא מנגן בנבל בתזמורת
בשמיים!   הוא שקול לגוש אבן!   הוא כבר לא זוכר את התקופה
שהוא נשם!   הוא נותן מוזה למתאבדים!   הוא הפסיק להתקיים!  
הוא...

מוכר: בסדר בסדר! די! אני אלך אבדוק אם יש לנו תחליף במחסן.

המוכר מסתובב לאחור, ופשוט נעמד כשגבו אל הלקוח ופניו לעבר קיר
חשוף, הוא עומד בפוזה הזאת למספר רגעים שבמהלכן הלקוח עומד
ומחכה בחוסר סבלנות. בתום מספר הרגעים המוכר מסתובב בחזרה אל
הלקוח.

מוכר: אני מצטער, נגמר לנו הקומוניזם, אני יכול לעניין אותך
במשהו אחר?

לקוח: ובכן... יש לכם סוציאליזם?

מוכר: לא, הוא בדיוק נגמר.

לקוח: יש לכם מונותאיזם?

מוכר: לא.

לקוח: יש לכם דמוקרטיה?

מוכר: כן, את זה יש לנו.

לקוח: אז אני אקח דמוקרטיה אחת, בבקשה.

מוכר, מסתכל מתחת לשולחן: היא... מעט נוזלית.

לקוח: לא משנה, אני אוהב אותה ככה.

מוכר: היא מעט יותר נוזלית מאיך שתאהב אותה, אדוני.

לקוח, בעצבים: לא אכפת לי! אני רוצה דמוקרטיה!

מוכר: מצטער, השחיתות אכלה אותה.

לקוח: השחיתות אכלה אותה?

מוכר: טרפה, כאילו אין מחר.

לקוח: יש לכם... שלטון פרלמנטרי?

מוכר: לא.

לקוח: אינדיבידואליזם?

מוכר: אין.

לקוח: קונפורמיזם?

מוכר: אין לזה ביקוש גדול פה.

לקוח: אין לזה ביקוש? זו דרך המחשבה הכי נפוצה בעולם!

מוכר: לא באזור הזה.

לקוח: אז מה כן נפוץ באזור הזה?

מוכר: סוציאליזם לאומני.

לקוח: סוציאליזם לאומני?

מוכר: אכן כן.

לקוח, בהבעת חוסר אמון: אוקי, אני אשחק את המשחק הזה שלך, יש
לך סוציאליזם לאומני?

מוכר, עם חיוך גדול ומטופש: לא!

לקוח: תגיד, יש לך איזה שהוא רעיון בכלל?

מוכר: לא.

לקוח: אז זה לא דוכן ממכר רעיונות כזה מוצלח, אה?

מוכר: הכי מוצלח באזור!

לקוח: מה הופך אותו לכזה מוצלח?

מוכר: מאיפה אני יודע? לא ציפיתי לחקירה של המוסד!

חצוצרות, דגלים, וכל השיט הזה, שלושה אנשים בחליפות שחורות
נכנסים מהתקרה, לראשון יש משקפי שמש וכל מני אביזרים אלקטרונים
מחוברים לכל מני מקומות. לשני - כובע של נפוליאון, השלישי עומד
מאחורי כולם ומדי פעם מנופף בשלט שכתוב עליו "בסצנה הבאה יש
ברווז".

ראש המוסד: אף אחד לא מצפה לחקירה של המוסד! הנשק הכי גדול
שלנו הוא ההפתעה. הפתעה - ואלימות לא מתונה. -שני- הנשקים הכי
גדולים שלנו הם ההפתעה, והאלימות. - וכל מני דברים אלקטרונים
מגניבים שעושים צלילים!

נורה מהבהבת מעל הראש שלו, פינג צלול נשמע מהדהד בחדר. הוא
ממשיך.

ראש המוסד: שלושת הנשקים הכי גדולים .... בין הנשקים הכי
גדולים שלנו... לעזאזל עם זה, ניכנס שוב.

הם מטפסים על הקירות לכל מני כיוונים עד שהם נעלמים מהפריים.

מוכר: לא ציפיתי לחקירה של המוסד!

שום דבר לא קורה, זום אל הפנים של המוכר.

מוכר: אהמ, לא ציפיתי לחקירה של המוסד!

זום החוצה, הלקוח נעלם, במקומו עומדים המוסדניקים.

מוכר: הוא התפוצץ?

נפוליאון: למה שהוא יעשה דבר כזה?

מוכר: בכל מקרה, לא ציפיתי לחקירה של המוסד!

ראש המוסד: אף אחד לא מצפה לחקירה של המוסד! בין הנשקים הכי
גדולים שלנו נמצאים פסטה ברוטב פטוציני, אלימות חסרת פשר,
ומבטא שבדי מקולקל. מה? ארגג, תעשה את זה אתה, נפוליאון, בואו
ניכנס שוב.

הם נכנסים שוב, מהתקרה, עכשיו יש פעמיים מכל אחד. המוסדניקים
מרביצים כל אחד לכפיל שלו, עד שנשאר רק אחד מכל אחד (ראש
המוסד, נפוליאון, ואחד עם שלט).

נפוליאון: אף אחד לא מצפה לסיום מטופש כל כך.

ועכשיו - התנצלות

יעקב דר ("אלגנט קראפ") מתנצל על כך שהוא פירסם את המערכון
הזה, יעקב דר מבקש שתבינו שמערכון זה פורסם בעקבות לחץ עצום
שהופעל עליו מדרגים גבוהים יותר. יעקב רוצה להתנצל על כך שהוא
עירב במערכון הזה כל מני דברים שאסור לצחוק עליהם וכל מני
דברים שבכל מקרה לא מצחיקים. יעקב במיוחד רוצה להתנצל על כך
שבזמן שהוא כתב את המערכון הזה הוא ביזבז כוח עבודה רב שהוא
יכל לפנות בשביל לעזור לאחרים, בזמן כתיבת המערכון יעקב יכל
להתנדב לעזור לזקנות, להתרים לילדים חולי סרטן, ללמד ילדים
בחטיבות שסמים זה רע, ללמד תלמידי ביתספר יסודי לחצות את
הכביש, להאכיל עניים, לבנות בתים להומלסים, לתרום בגדים
לחנויות יד שניה, להתנדב בבית תמחוי, למצוא תרופה לאיידס,
לעשות מסג' לאנשים שנתפס להם הצוואר, להפגין ברחובות למען כל
מני מטרות, לאזן בקבוקי שתייה על האף, להבריח יונים ממרפסות של
אנשים, לשחרר שבויים, לבקר יצירות אמנות, לסלול כבישים, לחפור
בארות, לדוג, לצלם תיירים, להדביק טפטים, לגרד מסטיקים
ממדרכות, להוציא כלבים, לטפל בחתולים פצועים, ולצלם עוד
תיירים.

יעקב דר מתנצל על ההתנצלות הקודמת ומכחיש אליה כל קשר. יעקב דר
רוצה להוסיף שהוא לא יכול לאזן בקבוקי שתייה על האף, ושלסלול
כבישים זה לא הצד החזק שלו.

הנהלת "במה חדשה" מתנצלת על כך שכל בחור שיש לו מחשב יכול
לפרסם את הגיגיו (הלא מהוגגים כלל) בחופשיות כזאת. ההנהלה
מתנצלת על כך שהיא אישרה את המערכון הזה, ומתנצלת עד מאוד על
כך שמאיזו סיבה לא נראית לעין היא לא פשוט מוחקת את הדפיוצר של
יעקב, אורזת את כל חפציה האישיים ועוברת להולנד במטרה למצוא
משהו מכובד לעסוק בו







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חבר שלום,
בסלוגן
אומנותי,
(אתם בטח
אומרים עכשיו,
מה זה סלוגן בלי
תוכן - אין דבר
כזה!.
אז יש לי חדשות
בשבילכם,
בסלוגנים כמו
באומנות,
אוננות,
פוליטיקה,
ויהדות, אין דבר
כזה שאין דבר
כזה, פשוט
אין!)


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/11/02 0:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלגנט קראפ

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה