קבענו להפגש בבית קפה סימפטי בתל אביב.
ליאורה הגיעה לבושה בג'ינס דהוי ואני בטי-שירט שחור.
לחצתי את ידה כשנפגשנו וישבנו באחד השולחנות הצדדיים.
מהר מאוד השיחה הפכה קולחת והאי-נעימות חלפה-עברה כלא הייתה.
דברנו על הכל. על הא ודא (בעיקר על דא), והיה ממש כיף.
החיוך שלה היה נראה לי הדבר הכי טוב שקרה לי בחצי שנה
האחרונה.
אחרי שעה וחצי (ותאמינו לי שזה עבר כמו דקה וחצי), החלטנו
לטייל על שפת הים.
על שפת הים דיברנו על כל מה שלא דיברנו בקפה.
העיניים שלה רמזו לי: "נו כבר ! תביא בוסה".
עצרנו לשבת על ספסל בטיילת, וכרכתי את ידי סביבה. את הבוסה היא
קיבלה שניות אח"כ.
ואז היא שאלה: "אכלת בצל ?"
ואני שאלתי: "באופו כללי אם אכלתי פעם, או אם אכלתי היום ?"
אז היא אמרה: "באופן כללי".
אמרתי לה: "כן".
אז היא אמרה לי: "אני אכלתי פעם עגבנית שרי".
וככה המשכנו לדבר על דברים שאכלנו בעבר והיה ממש כיף.
בסוף, לקחתי אותה הבייתה. הגענו מתחת לבית שלה, והיא שאלה אם
אני רוצה לעלות.
שאלתי אותה: "באופן כללי או כרגע ?"
והיא ענתה: "כרגע".
עניתי לה: "כן".
והיא המשיכה להקשות: "איך אתה מעדיף לעשות את זה ?"
הופתעתי ושאלתי: "מה זאת אומרת ?"
היא הסבירה: "איך אתה מעדיף לעלות ? במעלית או במדרגות ?"
עניתי לה: "במדרגות".
עלינו במדרגות.
כשהגענו לקומה השביעית לא היה לי אוויר לנשום.
היא אמרה שאני לא בכושר.
חכי עוד רבע שעה, אני אראה לך מה זה לא בכושר ...  הרהרתי.
שתקתי והמשכנו לעלות.
כשהגענו לדלת של הבית היא נזכרה שהמפתחות נמצאים בתיק שלה,
והתיק באוטו שלי.
נשארתי שם, לחכות לה.
היא ירדה במעלית וחזרה כעבור 3 דקות עם התיק.
נכנסנו אליה לדירה והיא שאלה אם אני בעד קפה.
שאלתי אותה: "באופן כללי או כרגע ?"
אז היא אמרה לי: "באופן כללי".
אמרתי לה שבאופן כללי אני לא שותה קפה, אבל כרגע בא לי דווקא.
אז היא אמרה שאין קפה אבל יש סודה.
אחרי 3 כוסות סודה היא הזמינה אותי לחדר השינה שלה.
לא אלאה אתכם בסיפורים, אני פשוט אריץ קדימה ...
>>  >>  >>
שנייה, רגע ...
PLAY
>
... שאלתי אותה: "את מעדיפה גלולות או קונדום" ?
היא שאלה בחזרה: "באופן כללי או כרגע ?"
שאלתי אותה: "כרגע, ותעני מהר, אין כרגע זמן מיותר
להתחבטויות".
לא אלאה אתכם בסיפורים, אני פשוט אריץ קדימה ...
>>  >>  >>
שנייה, מצלצלים בדלת.
רק רגע !

שיט, שכחתי לעצור את זה ...
PLAY
>
... שאלתי: "איפה אמיר ודפנה ?"
היא ענתה: "בטח אצל עידן. אולי תסע להביא אותם ?"
עניתי: "אני אחרי עבודה, סעי את, הם גם הילדים שלך".

STOP

שיט, העברתי יותר מדי קדימה.
טוב, ממילא הקסטה עומדת להגמר. אני הולך להביא את הקלטת
השנייה.
רגע, אל תלכו לשום מקום.