שדונים ממנוע ישלחו עשנם
ואנחנו נמהר לחזור לביקתה
של שתיקה מעיקה שצומחת בינינו
ומבין העצים הזאב הרע יקפץ ויצחק על שנינו.
בוא נדמיין רק לרגע אחד
שאני זה אני ואתה זה אתה
בתוך ים האדם שזורם כנגדנו.
נקטוף בדלי סיגריה מצידי הכביש ויער חנויות יסגור מעלינו.
בוא נדליק ירח של פלסטיק.
כוכבים של ניאון, שבילים של בטון
יובילו אותי ואותך בדרכנו.
בין אבק מחשבות ופתיתי חלומות נרקוד, כי הזמן בעוכרנו.
ואם נכשל, ניסחף תשושים
בתוך ים גועש של גופות אנשים.
והזרם ישטוף מעלינו
את חדוות הלילות וחשכת השתיקות,
יחדיר את חווית העיר הגדולה לתוכנו. | 