לב מהצפון
לפעמים,
כשקר בחוץ,
קר גם בנשמה.
ולא משנה
אם הבית חם.
אתה עטוף בשמיכות,
ומוסיף עוד שכבה.
התנור פועל,
אתה מפעיל את ההסקה.
לא מצליח לברוח
לא מצליח לשכוח
פשוט קור פנימי,
שעוטף אותך
מקפיא אותך
וגורם לך להרגיש
אבוד.

חורף חולה
קר בחוץ וגשם מטפטף
וחם, חם לי בפנים
וקר לי בנשמה
וחם, חם לי בתוכי
ורוצה רק לשתות מי קרח
לקרר הכל
לשכוח מהכל.

עננים מכסים את השמים,
וצובעים אותם
מאפור לשחור ושוב לאפור
והשמש כמו דסקית לבנה,
חיוורת
תנסה להעניק
מעט אור
לעולם אפל
לעולם של


החורף ירד על העיר.
וערפל נשמות כיסה אותה.
ועוד רגע,
גשם של דמעות ירד .
ואחריו,
שקט.