ג. ליאת / חולשה. |
לא חשבתי אף לא לרסיס שניה
שראו עיני ,
אל מעבר לקצות שדותיך .
שיגיעו עיני אל בן תלמיך.
בקרני אגדל ניצנך
ואמטיר את מימי ואשקה פרותיך.
עמוד בטון ניצב אני
אל מול סערות ים ומשבי רוח אימתנים.
ובו בזמן הינה אני , עמוד אש במעמקי האוקינוס .
תפסני עד לקצה תורן.
וממעלה שמים הבט אל נופיך וצפה בנופיי ,
זהוא אינו מקום מבטחים שם.
האחז בכל כוחך
אל מקום מושבך .
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|