עומר לאון / נדודים |
כשאני עולה על הרכבת לתל אביב אני חולם על אירלנד
נופים רגשיים שאנו חולפים עליהם
בדהרה מטורפת של עדר סוסים
כשהאור לא מספיק להגיע לעיניים והעתיד נמרח בירוק וכחול.
בגוף שלי יש אדם
הוא יושב עכשיו ומחבר משפטים
כי נגמרה לו התחמושת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|