|
השלהבת שבוערת בי
כמו פרפר שנמשך לו לתוך האור
המתח הנמצא בי
כמו מיתר שעומד להנתק ממקומו
האכזבה שאוכלת אותי
כמו צרעה שמלקטת לה מן הפגר
העייפות הנוחתת עלי
כמו עלה הנושר מעץ ההדר
התשוקה שמענגת אותי
כמו חיוך ששולח תינוק מאושר
האדישות שמרחפת עלי
כמו זקן עייף במיטת נעוריו
קטונתי |
|
|
- "סליחה יקירי,
מה השעה?".
- "מצב-רוח
מסוים שבו
מגיעים רעיונות
חדשים. אשתי
לפעמים מביאה
לי."
- "מה?"
- "אה. חשבתי
ששאלת 'מה
השראה?'.
לא שומע טוב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.