שרון קנה / שכחה |
אהבות האתמול קורבנות המחר
תהום בלי סוף או פסגה של הר,
כלב בוכה על חתול מלוכלך
ורק השמש כאילו לועגת לנו תשוב ותזרח.
עד שתבוא רוח חדשה מעיפה שערות שחורות לאן שהיא רוצה
ריח עור מיוחד במשובה
משילה אבק מרגשות רדומים שמתמתחים ובוערים בתוכך
הכל מובן מאליו בשבילך
חוץ מנשימות אפה והכחול העמוק בעינה
בחלומותיך רק ערוץ אחד והיא המנחה
היא קסומה , מקסימה , מגשימה אותך
היא פותחת דלת לבך נכנע
לא אהבת מעולם עד השיר הבא
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|