|
כמעט בכל יום אני מחברת
שיר מחאה בראש
על אטימות ועל איוולת
ועל סתם אדישות מנוולת
נוברת במוחי אחר מילים
שתפרוצנה מתוך הלב
ותכנה בבטן
כאלה שאיש עוד לא אמר
מדהימות, מזעזעות, קשות
ואז אני שוב מוותרת
כי אני נזכרת
שהכול כבר נאמר
ומה חדש בעצם
ולמה להכביר מילים
כשהן בעצם כלל
לא מספיקות
ונראות כה דלות
ומיותרות
ועל כן אני שותקת
והשירים אינם נכתבים
ומוטב כך |
|
|
דיי כבר! לחם...
בננות... יש לי
קטלוג לצלם מחר!
אני צמה כבר
חודש!...
-לא, לא
אנורקסית.
סתם דוגמנית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.