מכירים את כל האנשים האלה שאומרים שאהבה תמיד תגיע אליכם לא
משנה מה?...
גיליתי שהעובדה הזו נכונה. במובן מסוים ובמחיר מסוים...
כל אהבה, והזמן שלה. כל אהבה וההגדרה שלה.

אהבה סתמית

כן, גם שם הייתי... פשוט שכנוע עצמי שאתה אוהב מישהי רק כדי
להרגיש טוב עם עצמך, ומשטה בה כדי שתאהב אותך... סתם כדי
להרגיש אהוב ולדעת שיש מישהי שבאמת אכפת לה ממך. אולי לקראת
הסוף אתה מתחיל באמת לאהוב אותה, אבל רוב הזמן זה מתוך אשמה
ואז כשאתה עוזב, אתה יוצא החמור, הרשע, הבוגד ( אפילו אם לא
בגדת בה בכלל ) והיא יוצאת הפגועה.
אבל אחרי הכל...
זה מוצדק, כי אתה באמת אשם.
ופתאום יום אחד אתה חושב אחורה, על מה היה קורה אם כן הייתם
עוד ביחד...
נאנח, וחוזר לסדר החיים הרגיל ומשאיר את זה בעבר יחד עם כל שאר
הטעויות שעשית ושוקע ברחמים עצמיים עד שמגיעה...

אהבה בהזדמנות

לא עברו יומיים, וכבר אתה חושב שאתה מאוהב, רק שהפעם אתה חושב
שזה מתחיל להתפתח לאיזשהו כיוון. נפגשתם פעם אחת,היה נהדר...
אחרי חודש אתם כבר לא מדברים! ותמיד, הסיבה לא הכי ברורה...
כי התאהבת כעיוור ונפלת כעיוור, ואחרי זאת, אתה ממשיך איזה עוד
שבוע בסבבה, בלי רגשות אשמה. אחרי הכל, אתה התקשרת ולה לא היה
זמן, או ההפך...
ופתאום בלי לדעת מגיעה...

תשוקה

כמובן... אתה עכשיו באמת מאוהב, אבל כנראה יותר עם הזין מאשר
עם הלב...
אתה פוגש אותה, וישר למיטה...
אתם תקועים בתוך החדר כמו זוג ארנבים בתקופת ייחום!
אחרי זה, אתה אומר שאתה אוהב אותה, וזה מה שאתה מרגיש, אבל לא
בטוח בו...
אחרי כמה חודשים טובים היא באה ואומרת לך שהיא לא אוהבת
אותך...
תחשוב יא אידיוט! יחסים שמתחילים במיטה נגמרים בטלפון
ובבכי...
האהבה הראשונה שבאמת מדכאת אחרי שהיא נגמרת...

עברת כמה חודשים, התגברת...
עדיין מאמין שיש אי שם ביקום מישהי אחת, מיוחדת שהיא



אהבת אמת

אומרים שאין כמוה... וצודקים... אבל מסתבר שבמקרה שלי אני
טעיתי טעות מרה. השקרים, תמיד השקרים... כשאתה ממש מרגיש שאין
כלום בעולם שיחזיק אותך אתה מוצא אותה, האחת, המושלמת בעיניך,
הדובדבן שבקצפת, זאת שגורמת לך להעריך כל רגע על הכוכב המזופת
הזה. זאת שגורמת לך לחייך אפילו באירוע הכי טרגי בעולם רק כי
היא שם לידך...

ופתאום מאמצע שום מקום... זה נגמר, כי מסתבר שאהבת האמת
הזאת...
הייתה שקר שלם, לא שלא הייתם מאוהבים! הייתם ועוד איך! מקצות
האצבעות עד למוח המפוצץ שלכם! רק שהיא החליטה מהתחלה ליצור
דמות בשבילך שתאהב... ורק בסוף אחרי שהיא עזבה אותך היא אולי
הבינה שהיא לא הייתה  צריכה פשוט לפעול במיוחד בשבילך או ליצור
בשבילך מסיכה... כי אהבת אותה! לא את המסכה, ראית מתחת
למסכה... אבל זה נגמר
ואין לך דרך להשיב את זה.

מעטפת שלמה של כאב עוטפת אותך, אתה מרגיש זרוק ובודד לגמרי.
אבל תחשוב על הצד החיובי ( ואכן יש אחד! ).
שתהיה אחת בשבילך לא משנה מה. היא לא תלבש מסכה, היא תבטח,
תבין, לא תשקר ותאהב לתמיד...

רק אז המסע שלך יגיע לסיומו...



כתוב בלשון זכר, אך מופנה גם לבנות...