[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"מה אתה עושה?", היא שואלת בקולה המעצבן, הדביק.
"אני כותב", אני עונה בחוסר עניין וממשיך לתקתק אותיות במרץ על
המקלדת.
"תגיד לי משהו", היא מתחילה, "למה אתה אף פעם לא כותב בלשון
נקבה?".
"מה זאת אומרת?", אני מפסיק להקליד ומסתובב אליה.
"השאלה שלי הייתה מאוד ברורה", היא אומרת בתוכחה.
"למה שארצה לכתוב בלשון נקבה?", אני מקשה.
"כי ככה, בשביל ההתנסות", היא מנסה לנמק, "המון אנשים כותבים
בלשון נקבה, והמון נשים כותבות במין זכר. אני, למשל", היא
מתעלמת מהמבט המזלזל שאני שולח אליה, "אני הרבה פעמים כותבת
בגוף זכר. סתם, כדי לנסות עוד דמויות".
"אני יכול לכתוב בלשון נקבה", אני מתריס, מסובב את הכיסא בחזרה
אל המחשב, שולח ידי אל העכבר ופותח מסמך חדש ב"וורד". אני מותח
את מפרקי אצבעותיי ומתחיל. "היום קיבלתי מחזור", אני מקליד
ומייד מוחק. "היום גיליתי שמידת החזייה שלי גדלה מ-30B ל-40C".
מוחק שוב את הכתוב, הרי אני בכלל לא יודע אם אלו מידות
אמיתיות. "היום נכשלתי במתמטיקה, שוב". מוחק. "היום אפיתי עוגת
שמרים לבעלי לאחר שחזר עייף מהעבודה". מוחק. "היום", עוצר לרגע
בכדי לחשוב, "עשיתי תאונת דרכים. לפעמים אני פשוט מבינה כמה
שאני נהגת גרועה".
"אלוהים אדירים", היא אומרת וסוטרת לי בחוזקה על לחיי, "אתה
כזה שוביניסט".
"מה עשיתי?", אני סוטר לה בחזרה על לחיה. היא מתקפלת ומביטה בי
המומה למשך כמה שניות.
"אוח, לא משנה. תכתוב מה שאתה רוצה", אומרת בסוף בכעס ועוזבת
את החדר.
במקומה, נכנסת לחדר שפרה. "מיאו", היא מייללת ומתקרבת אליי
בכדי שתוכל להתחכך ברגלי. "שפרה", אני אומר לה, מעביר ידי על
פרוותה החלקה, "את הבחורה היחידה שמבינה אותי". היא מביטה בי
בהבנה. בפנים בפנים, היא יודעת שגם אני נהג גרוע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים זה כמו
שיר הייקו.
קצרים ולא
ברורים.


כותב שירי הייקו
מתוסבך.


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/11/02 12:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועיה וולק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה