30.3.2001
מצאתי את עצמי מעבר למראה,
דמותי הלכה לנגד עיניי,
נושמת מהחיים, מהאוויר,
ממנו רוו אין סוף פרחים.
היא הסמיקה כשראתה אותך,
והרכינה ראש, כשהתקרבה באומץ
ושאלה - תהיה שלי?
ואתה - מחליף פרצופך מעת לעת,
שוב לא ידעת.
מחשבותינו היו שקופות
כעגלי-טל בבוקר רענן,
אשר לא יודע איזה יום
יביאו השעות הבאות,
ובדמותי נתתי לך נשיקה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|