בנעוריך עזה היא האהבה והפכפכה. מרחפת היא כהילה סביב ראשך
ואתה נושא אותה ככתר מלכות וכעטרה שעטרה לך אימך.כשהיא חומקת
ממך, אתה משול לעבד שנרצעה אוזנו, או אז אתה מהלך עטור זר -
קוצים לראשך, מבקש נפשך להעלם.
אלא שמהר מאוד אתה שב לאיתנך,וצועד בגאון אל האהבה הבאה.
לעת זקנתך, מתונה היא האהבה ויציבה. לכן היא יורדת למעמקי
נשמתך. הפרידה ממנה לעיתים, היא פרידת מוות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.