היום הייתי באברבנל, זה מין בית חולים כזה לחולי נפש. נסעתי
לשם באוטובוס דרך איזה מחקר שאני עושה באוניברסיטה. כשהגעתי
לשם הפגישו אותי עם המנהל, שדאג להסביר לי במילים גבוהות ביותר
כמה לא טוב יהיה אם אני אקשר לאחד החולים. או כמה אני צריך
לשמור מהם מרחק כי אי אפשר לדעת מתי הם יחטפו איזה קריז.
בקיצור שצריך להזהר כי כולם שם קצת מטורפים. שמו אותי עם אחד
שקוראים לו תומר. תומר זה שם של משוגע?? לא יודע, הוא היה נראה
לי לגמרי נורמלי. דיבר רגיל, הלך רגיל, בלי עוויות מיוחדות או
ריר שנוזל על כל הפנים... אמרו לי לפני זה שתומר הוא בן 24
והבעיה שלו היא שלפני שנה וחצי חברה שלו עזבה אותו לטובת איזה
כוכב פורנו, אחרי שלוש שנים שהם היו יחד. מאז הוא קצת מטורלל.
הוא הספיק לרצוח מאז שתי נשים,ואם תהיה אישה שתעצבן אותו הוא
מסוגל לרצוח שוב.
דיברתי עם תומר בערך שעה. על החיים באברבנל, על המשפחה, על
החברה שהייתה לו... כשחזרתי הבייתה חשבתי באוטובוס אם תומר
בכלל יודע שהוא נחשב למשוגע. אם הוא יודע שהוא " חולה נפש". אם
הוא מבין שזה לא היה בסדר לרצוח את האנשים שהוא רצח.
אחרי שחשבתי על זה קצת הגעתי למסקנה שבעולם של תומר, אני
המשוגע. אני הפסיכופת שבא ומנחית עליו שאלות מטומטמות שכאלה
שהוא לא יודע בכלל מאיפה הם באו. בשביל תומר הרופאים באברבנל,
הם החולי נפש, שמסתובבים בחלוקים שלהם כל היום ומחלקים בקבוקים
קטנים כאלה מלאים בכדורים כתומים ואדומים. בעולם של תומר לרצוח
זה כמו לאכול ארוחת בוקר בעולם שלי. בעולם של תומר,
אני המשוגע שחושב שהוא נורמלי ולא יודע בעצם שהוא משוגע....