ענת שיר / בדידות |
אבל אנשים לא שומעים
כואב לי, קשה לי, עזרה !
והם פשוט מתעלמים.
מדי פעם מעיפים לי איזו מחווה
איזה מבט צבוע במקום אהבה
ואומרים לי, כבר כמעט מתוך הרגל,
שהכל יהיה בסדר, שהכל יסתדר.
אבל כל זה, זה שטויות
כי כולם יודעים בדיוק כמוני
שאין עתיד והכל הזיות.
ובתוך כל זה אני נשארת
לבד, הכי לבד
משרה את עצמי בדכאונות,
החוזק היחידי בי ששרד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|