[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אביב סלם
/
לחופש נולד

הוא לא התחרט אפילו לרגע. היה לו מין חיוך משונה על הפרצוף,
חיוך כזה של מין סיפוק או הקלה, חיוך שלא ירד לו מהפרצוף. הוא
לא הפסיק לחייך אפילו כשהם לקחו אותו באזיקים.
כשעבר בדלת, קלט בזווית עינו את מעילו ואת מפתחות הבית, והושיט
את ידו אליהם מתוך אינסטינקט. הוא משך אותה מיד בחזרה. החיוך
שלו אפילו התגבר.
הוא לא התנגד כשהם לקחו אותו, הוא הלך ברצון. הוא היה חופשי
עכשיו, קל כנוצה.
הוא היה מסוגל לשמוע במוחו את הקול הקורא "תיקח מעיל, קר
בחוץ!!!" בעודו הולך אחרי השוטרים באוויר הלילה הקר. לרגע מש
חיוכו, כאשר פשפש בכיסיו, מצא את ארנקו והשליכו אל השיחים,
אולם אז חזר ביתר עוצמה אל פניו.
בחקירה הוא לא אמר דבר, רק הביט אל האוויר כשאותו חיוך על
פניו, ומדי פעם פלט גיחוך מוזר. הוא לא הכחיש את ההאשמות, הוא
חתם על כל מה שנתנו לו. הוא רצה רק להיות חופשי סוף סוף. כשהם
סגרו עליו את סורגי התא, הוא ידע שיותר הוא לא ישמע את הקול
הצורם שלה צורח לעברו "תתלבש חם, ותתקשר כשתגיע!".
רק כאן, בתוך התא האפל, הוא ידע שהוא חופשי. חופשי סוף סוף.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"היית גדול,
באמת!" אמרתי לו
רגע אחרי. רק
שילך כבר,
הגורילה.




אחת שהיתה צריכה
זין בדחיפות,
והתפשרה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/11/02 20:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביב סלם

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה