תמהני, כלום מישהו מביט בי, האם את מחשבותיו של אדם מלאתי?
ומילותי, על אלו אוזניים נופלות? הקשובות הן או ערלות.
ובהעדרי, האם הוגה בי מישהו? האם תמה בלבו אדם לגבי,
והאם יאחזו בו געגועים, אלי?
ברגע כאוב זה ממש,
מי יוכל לדעת,
כי הנני שכוב, מהורהר, מעורער ומיואש,
ומי יבקשו ידיו לגעת,
ומי יפלל ליבו לדעת?
בי, סהרורי ודיכאוני,
שוכב ערירי בחדרי?
וברגע זה ממש, בכל אותם פרצופים בה הגיתי, האם יהיה אחד, שדעתו
נתונה אלי,
שואלת מבקשת ותמהה, בחיי?
וכפי שליבי שואל ראשי עליו,
האם ישאל עצמו, כלום רגע עזיבתו אותי,
כאב? |
