אני זוכרת מועדון קטן, חשוך, אפוף עשן
שולחן עגול ותפריט בלי מחירים
ועוד שומעים ברקע, חלש חלש, צלילים של בלוז לבן
ואת דני מזמזם עם השיר
היינו קרוון אבוד
עם תעודות של אזרחי העולם
והעיתון המקומי הקדיש לי עמוד
תמורת סיפור קצר וחכם.
דני ניגן על הבס
אני ניגנתי לו על הנשמה
וכשלזורקי השקלים נמאס
הוא שר חלש, שרק אני אשמע
בוקר אחד הספסל היה ריק
ומתחתיו הגיטרה וספר תוים
אני עדיין זוכרת איך הוא היה צוחק
כשאמרתי שעוד נהיה מפורסמים
עכשיו אני שרה וגם מנגנת
כשמתמעטים השקלים לומדים מהר
לפעמים בלילה אני חולמת
שדני שלי חוזר
היינו קרוון אבוד
שחיפש מקום בעולם
דני הלך לאיבוד
כשחיפש אותו מעל כולם
אני תמיד משאירה ספסל אחד ריק
אומרים שאסור להביט לאחור
ואני עוד זוכרת איך הוא היה צוחק
כשאמרתי שהוא עוד יחזור |
