מגע מרפרף, כמעט לא מורגש.
רק בקצות האצבעות.
אסור לפגוע בכנפיים.
אני נושמת, וכל הוויתי מתרכזת בנקודה
בה ידיי נוגעות בפרפרי נשמתך.

המגע מרפרף מעל עפעפיך,
מעל הסנטר הכהה מזיפים.
נוגע - לא נוגע בשפתיך.

ואתה נאנח בקול נמוך,
כל כך גברי, אבל עכשיו רק ילד.
כל כך גאה שאתה צריך אותי.
     
אתה ישן עכשיו.
הריסים מטילים צל שקוף על לחייך.
אתה שייך לי.
ובאזנך אני לוחשת,
טווה כישוף עדין עדין.
כשבבוקר תקום ותרצה ללכת,
אכניס לקופסה השחורה שליד מיטתי,
עוד דוגמה,
עוד עיטור של כנפי פרפרים.