מור מחייכת לעצמי
ואני נדבק גם במגפה הזאת -
יום ועוד יום,
אין מקום למילה ההיא כאן
רק לברכות הקטנות
שאנחנו מחליפים בינינו
רק הקסם של שנינו מרחוק.
אמרתי לך כבר,
את גורם השמיים שביני לבין כאב הפנטום
ואולי את כבר יודעת -
אני נהנה רק מהחושך שאת יוצרת.
רחוק, מסתורי, חייכני.
כל הזמן את בחצר מועכת פירות חורף, החיוך נוטף כמו מיץ
כל הזמן את מסתובבת ומשנה צורה
ואני כבר אמרתי: עוד.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.