זה השעות שאתה עוד לא רוצה לצאת מהמיטה החמימה והנוחה לקור
המקפיא והחוסר נוחות שבחוץ, אתה יודע שאתה חייב לצאת מהמיטה
אבל אתה ממש רוצה להישאר בפנים אז אתה זורק משפט קצר ''עוד חמש
דקות'' וממשיך לשכב אתה לא ממש ישן זה הזמן שהמחשבות רצות אתה
לא חושב על כלום הן פשוט רצות, ולרגע יש מחשבה שמושכת את צומת
ליבך כמו בגד בחלון ראווה אתה עוצר כדי לראות לאן היא תוביל
נותן לה לזרום ומגיע למבוי סתום ולפני שהספקת לשים לב כבר עברה
רבע שעה מאז שזרקת את המשפט 'עוד חמש דקות' אתה קם מהמיטה
מתקלח כרגיל, מתגלח כרגיל, מתלבש כרגיל, ושותה את הקפה של
הבוקר כרגיל.... השותף שלך לדירה עדיין בפיג'מה הוא חולה הוא
טוען אבל שניכם יודעים שזה רק עוד האנג אובר שיעבור עוד שעה
שעתיים.
בוקר טיפוסי וכבר ניכנסת למכונית לסוע לעבודה ונכנסת לפקקי
הבוקר הקבועים וניראה שכולם ממהרים להגיע לאנשהו כשהם בעצם
מגיעים לשומקום.  פתאום כאילו שהמכונית נוסעת מעצמה ואתה רק
בובה שיושבת בפנים, המכונית פונה לכיוון ההפוך מהכיוון הרצוי
והיד שלך כאילו התעוררה לחיים משל עצמה מתקשרת למקום העבודה
שלך ופתאום אתה שומע את עצמך אומר ''לא אגיע היום אני חולה,
אני בדרך לרופא'' אתה מסיים את השיחה בהחלפת נימוסים עם הבוס
ששניכם יודעים שאתם לא סובלים אחד את השני אבל עדיין נישארים
נחמדים אחד לשני בלי סיבה מיוחדת ואולי גם בצורה קצת
מיותרת.... אתה מתקשר לשותף שלך ומודיע לו את מה שסיפרת לבוס
כי אתה יודע שכל יום בשעה אחת בצהריים הוא בא למשרד ולוקח אותך
לצהריים כאילו הפתעה ולא נעים לך לומר לו שכבר מיצאתם את קטע
ההפתעה וזה כבר הפך להיות מאין טקס ננדוש ולא הכרחי שהאמת כבר
די נמאס לך ממנו... קיבלת מעצמך מתנה, יום חופש, יום חופש
מהשותף מהעבודה ומכל השטויות האחרות בחייך... והאמת אתה לא ממש
יודע למה לקחת את היום חופש אבל זה היה ניראה מעשי ומה איכפת
לך בעצם יש לך הרבה ימי מחלה שאתה לא משתמש בהם וחבל שלא כי
אתה עוד תפספס אותם.... החלטת להמשיך עם הכביש לאן שהוא יקח
אותך ועד שימאס לך לנהוג כאילו אתה נמשך לאנשהו בצורה לא
מסוסברת אבל אתה גם לא ממש יודע לאן... ואתה, אתה לא מתנגד
ממשיך לסוע, ברדיו איזה שיר מתנגן לא משהו מיוחד או מעניין אז
אתה מעביר תחנה לגלגל''צ ברקע מודיעים על פקקי תנועה ותאונת
דרכים שהייתה על כביש י-ם ת''א מפנים את הפצועים לביה''ח
הקריין מודיע ושוב שיר ברקע שיר ישן שמוכר לך מתקופת התיכון,
'נפלת חזק' אתה משאיר, מגביר את הווליום ונזכר באהבה שגם אתה
הפסדת, אתה כבר ליד מודיעין ונהיית רעב על צד הכביש אתה רואה
שלט 'ג'חנון אימתי' וחץ אתה פונה קונה אוכל ניכנס למכונית
וממשיך לסוע אתה כבר בת''א אבל לא רוצה להישאר שם מרגיש שעדיין
לא הגעת למקום הנכון אז אתה ממשיך הלאה בצדדים שלטים בניינים
אנשים עוברי אורח הגעת לאשקלון והמכונית כאילו מעצמה פונה
לכיוון הים, אתה מרגיש כאילו הגעת למקום הנכון אתה רואה גשר
ורק רוצה לראות הים מלמעלה ניראה כ''כ יפה אתה בטוח שהגעת
למקום הנכון אתה בשלוה עולה לחלקו העליון של הגשר מתבונן על
הים וקופץ ללמטה, אישה עוברת ליד גופך המוטל על הקרקע, אתה
כמעט בחיים ונושם בקושי, אין לך מושג למה קפצת פשוט ניראה
מתאים לאותה הדקה.... האמבולנס הגיע ואתה בדרכך לבית החולים,
בקושי הספיקו להגיע איתך את כל הדרך הרופאים עוד מנסים להציל
אותך אבל מאוחר מידי אתה כבר מת ובנתיים הרופאים מנסים לזהות
מי אתה השותף שלך הראשון שיודע מכך הוא זה שמזהה אותך כעבור
יום קוברים אותך כולם בוכים עליך אבל אתה לא יודע כי אתה כבר
מת, ובעצם אולי רק עכשיו התחלת את החיים.