כל חיי חלמתי על הכוכב שלי.מכרתי את מיטב שנותיי וחבריי כדי
לגעת בו, לעמוד עליו להרים ראש ולזקוף קומה ולדעת שהצלחתי -
הכוכב הזה שלי!
וכטבעו של עולם, למחרת זרחה השמש, הכוכב לא נראה ואלפי אנשים
חייכו כי יום יפה היום.
ואני הרכנתי ראש, לא חייכתי כי אבד הכוכב שלי, ונשכחתי.
וכטבעו של עולם, השמש שקעה, את הכוכב שלי כבר לא מצאתי.
אך למדתי שיש הרבה כוכבים בשמיים והרבה חלומות בעולם, איש אינו
מכיר את כל הכוכבים ואין אלוהים המכיר את כל החולמים.
אך שמש יש אחת בשביל כולנו, למחרת היא לא זרחה, מצער.