עוד הרוח סוערת מעל גג הבית
העצים הם כבר לא יצמחו כאן יותר
בלבי נעוצות ציפורניים של עיט
יישאו הוא בכוח ולא יוותר
ובחוץ שוב קולות שמחתי מתנפצת
מתנפצות עליהם זעקות מלחמה
בביתי הנעול רק דממה מתרוצצת
מכסה את עיניי מפני אור החמה
אל תבכי, חלומות מתוקים אני שר לך
אשוב עוד אלייך עם רדת הליל
ואם לא אהיה לידך כשיכאב לך
אז תדעי ששטן ברוחי משתולל
בדמעות מלוחות את גרוני את חונקת
ואבדה בי תקווה, אך אינני בוכה
כשדמותך בדמיון לאטה מתרחקת
הכאב העוטף את גופי יימחה
את הולכת מכאן ואת לא תחזרי שוב
עם סודות של חיים השמורים בתוכך
ומילות אהבה את שפתייך יחרישו
אור עינייך באופק עודו מתרכך
השורה האמצעית אמורה לחזור על עצמה בסוף |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.