את קוראת לעצמך "חברה" אבל בעצם את סתם כבשה.
לבטוח בך אני כבר לא יכולה.
אכזבת אותי בדרך הכי נוראה,
עד כדיי כך שלהסתכל בעינייך
זאת משימה בלתי אפשרית.
הסתכלתי עלייך כאל הדבר הבא,
חשבתי שהבנת אותי אבל כנראה זאת הייתה שגיאה,
בעצם כולך זאת סתם הצגה.
הכל רק בשביל לנצל אותי,
ולעשות ממני שפוטה של ילדה סתומה.
טעית! כמה שטעית
אילו רק היה ניתן להראות לך את טעותך
היית מתחבאת מאחורי העץ
בכדיי שלא להיבהל, לא שזה היה עוזר.
בחיים לא תזכי לחברה אמיתית
וזוהי הקללה שעלייך אטיל.
מה שאת חושבת על מה
שאת חושבת שאת יודעת
בחיים עוד לא תידעי
והכל יהיה בעצם על מה
שאת חושבת שאת חושבת
שאת יודעת עוד סתם תרגיל של
מישהו בשביל להשפיל....אותך!!!
רוצה אני להראות לך את טעותך..
אבל אחכה כשם שעשיתי
לפני שלוש שנים, לפני שנתיים ולפני שנה.
ואז שכבר תידעי את מה שלא חשבת
על מה שלא חשבת...תתייסרי
ואז תתחנני ועל רגלייך תיפלי
ואז בקול מורם וגאוותן אבוא עלייך ואגיד:
"את סתם נבלה שלא שווה יריקה!"