יהודה: אתה חושב שהיא אי פעם תצליח להיפטר מהנמלים?
ד"ר קורן: אני לא בטוח שהיא רוצה...
יהודה: אבל הן גורמות לה להשתגע!
ד"ר קורן: היא לא רואה את זה ככה. אני דווקא חושב שהיא חושבת
שהן משאירות אותה שפויה.
יהודה: היא נראית כאילו היא משתגעת כשהן עליה.
ד"ר קורן: ככה זה היה בהתחלה אבל עכשיו היא למדה לאהוב אותן,
אני חושב.
יהודה: היא הייתה משתגעת כשלא הייתי מאמין לה שהן שם.
ד"ר קורן: קשה להאמין למשהו כשלא רואים אותו. בגלל זה יש
ויכוחים אם יש אלוהים.
יהודה: אתה מאמין שבאמת יש עליה נמלים?
ד"ר קורן: אני מאמין שהיא באמת רואה אותן. אם הייתי חושב שבאמת
יש עליה נמלים היא לא הייתה פה עכשיו ולא הייתה צריכה לקבל
זריקה בעוד 15 דקות.
יהודה: אז אתה אומר שכל מי שמאמין במשהו שהוא אינו מוחשי או
שלא ניתן לראות אותו צריך להיכנס בכפייה לבית משוגעים?
ד"ר קורן: לא. אנשים נכנסים לפה על פי אבחנה רפואית ולא כל אחד
צריך שיאבחנו אותו ולא אצל כולם מוצאים משהו לא בסדר.
יהודה: ומי קובע מה לא בסדר? מי אמר שמישהו שמרגיש שמתפסות
עליו נמלים הוא לא שפוי?
ד"ר קורן: נמלים זה משהו שניתן לראות ולכן אם אתה לא רואה את
הנמלים אתה לא יכול לומר שהן שם.
יהודה: אבל היא רואה אותן! היא מרגישה אותן מדגדות אותה
ונכנסות לה מתחת לחולצה. היא חיה איתן כבר שנתיים.
ד"ר קורן: אדם לא שפוי מוגדר כמישהו שאינו מסוגל להבחין בין
טוב לרע או בין מציאות לפיקציה.
יהודה: אז אתה אומר שאם היא הייתה מבינה שהן בראש שלה היא
הייתה יכולה להעלים אותן או להיחשב שפויה?
ד"ר קורן: הנפש מסובכת יותר מההגדרות הפשוטות שאתה מחפש אבל
אפשר לומר שזה התיאור הנכון פחות או יותר.
יהודה: אתה חושב שהיא אי פעם תצא מפה?
ד"ר קורן: אני לא בטוח שהיא מחפשת את היציאה. אני לא בטוח שהיא
בכלל מודעת לעובדה שהיא לא בחוץ, אני חושב שהיא מאמינה שכאן זה
"בחוץ".
יהודה: אז למה האישפוז שלה היה צריך להיות בכפייה?
ד"ר קורן: כי היא מאמינה שהנמלים אמיתיות ובכך שהבאתם אותה לפה
אתם מפקפקים בעובדה הזאת.
יהודה: מי הגדיר את מושג הנורמליות?
ד"ר קורן: פסיכולוגים ידועים.
יהודה: איך? על פי מה?
ד"ר קורן: מחקרים רבים וארוכים מידי בשביל להסביר לך בחמש
דקות...
אחות סימה: אלכס, הנה אתה. חיפשנו אחריך בכל האגף. איך הגעת
לכאן? טוב, זה לא ממש חשוב עכשיו. בוא קח את הכדורים שלך ותשכב
לנוח.
ד"ר קורן: כמה פעמים אמרתי לך, אחות סימה? דוקטור קורן!