מאז שנולדת, בכל שנה אתה מקבל תפוח.
כשהיית קטן, טבלו הורייך את התפוח הזה בדבש ונתנו לך, אמרו שזה
שלך. ואתה הנהנת בראשך כמאמין ונגסת בתפוח.

אחר כך גדלת קצת, הלכת לביה"ס.
כולם קראו לך "ילד גדול" וכשקיבלת תפוח חשבת שיהיה פשוט לטבול
אותו בדבש, אבל אתה התקשית ופנית לעזרה.
ההורים והמורים מיהרו, נטלו ממך את התפוח, וטבלו אותו בדבש
טהור ומתוק.

עכשיו אתה אדם בוגר (יחסית) שיכול להחליט בעצמו מה לעשות עם
התפוח שלו. אם לטבול אותו בדבש או לאכול אותו ללא דבש ואפילו
אם לזרוק אותו לפח.

ההחלטה מה לעשות עם התפוח היא כולה שלך.
כי התפוח שלך הוא אתה,
וההחלטות שלך גם הן אתה.
אז כל מה שנשאר לי הוא לאחל לך שנה טובה ושתעשה את הבחירה
הנכונה.